דנבר-מינסוטה גיים 7

FrecCo

Active member
משדר לייב מאמצע רבע 3, אנט עם 4 נק' ב1 מ9, מספר את כל הסיפור של המשחק כרגע, אם אנט הוא עדיין לא ג'ורדן ולא זורם לו קרח בורידים כמו שהוא שידר עד היום אז ברור שהידיים הרועדות של מיני לא יוכלו ללב האלופים של דנבר- שם כולם כולל כולם הופיעו,
מארי בא חד מאוד וכולם ידעו שזה מה שדנבר יצטרכו.
אנט מבין שהידיים שלו קצת רועדות מדי והוא חייב להגיע עד הטבעת ולהריח אותה אז הוא עושה את זה כדי להוריד ל12 הפרש, מיני מנסה לייצר ריצה ראשונה משלה לפני שיהיה מאוחר מדי.
קייל אנדרסון כבר מחפש טרייד מהספסל.
קאט עם עזרה על יוקיץ' זה לגמרי הפתרון שדנבר הייתה צריכה לחיות ולמות איתו מהתחלה.

עריכה:
מיני עם הריצה המדוברת ויש ל50 שח שלי עוד תקווה מסוימת ב6 הפרש אחרי שהיה 20 לא מזמן.
הבעיה שאנתוני אדוארדס ממש לא איתנו והוא שחקן יחסית חשוב לקבוצת הכדורסל של מינסוטה טימברוולבס.
הלחץ משחק תפקיד וההתקפות לפעמים מאוד תקועות במשחקי הדחה כלכך היי סטייקס, זה היה גם נוכח אתמול בגיים 6 של אתמול, בעיקר מיני שההתקפה הקצת חסרת מעוף שלה נחשפת, אם כי גם דנבר ברבע 3 קטסטרופלי.
בריקס עפים\עפות על ימין ועל שמאל משני הצדדים.
ריצת 21-3, מיני מורידה לרגע ל2 הפרש, זה הזמן של יוקיץ' להשתלט עם 2 סלים מהירים.
אנט מתחיל סופסוף להרגיש את זה אחרי מהלכי הגנה שמובילים לדאנקים וסוגר את הרבע ה3 עם שלשה שסופסוף נכנסת.

עריכה:
איזה רבע 4 מלחיץ , מיני עולה ליתרון סופסוף, כולם לא נושמים, זה גיים 7 של גמר הNBA מלא מעט בחינות
ויש לנו את יוקיץ' עם 0/7 ל-3 ): כולם יצאו מהסדרה הזו זקנים בכמה שנים...
דקה מאוחר יותר-
נתתי לו השראה לקלוע את השמינית.

עריכה:
מדהים שנאז ריד גם שומר על יוק יותר טוב מגובר בחלק מהפוזשנים.
דנבר מתפרקת בדקות האחרונות, הגבוהים של מיני במשחק גדול של כולם מצליחים בקושי בקושי לגבור על הגבוה של דנבר. במידה רבה גם היום וגם אתמול הגבוהים הם אלה שניצחו את המשחק.

חבל על השטויות שיקשקשו על דנבר ויוקיץ' עכשיו, אני מקווה שהדיבורים ירגעו אם מינסוטה תעבור את דאלאס ואז תשמיד את בוסטון ויבינו שדנבר הפסידה ממש בקושי לקבוצה הטובה בליגה.

טאונס סגר את המשחק עם ריבאונד התקפה מטורף, ואז רגע הזוי וסוריאליסטי כשג'וקר וכולם זורקים את המגבת כשיש עוד חצי דקה לשחק והמשחק לא באמת גמור, גם אם הוא גמור תאורטית, משחקים עד הסוף. חבל כי בטח ימצאו איך לצרף את זה לביקורת על האלופה היוצאת. אנט מראה שהוא ילד וחוגג לפני הזמן ומקדניאלס בחגיגה מוקדמת יחד איתו.

כואב הלב לראות את האלופה הזו הולכת הביתה, מקווה שיוקיץ' ימצא חשק להמשיך להתחרות על אליפות בכל הכוח ולא רק כתחביב משני לסוסים, בכל מקרה ברכות לקבוצה של יובל שאני מאמין שגם תלך עד הסוף, אני אלך לקנות לי עכשיו משהו נחמד עם כספי הזכייה שלי
 
נערך לאחרונה ב:

OrEl74

Well-known member
מנהל
מודה שאני מופתע
דנבר בעיניי לא אלופה חד פעמית (כמו הבאקס למשל) והיו פייבוריטים לאליפות גם העונה.
אני מקווה בשבילם שהם יעשו את המהלכים הקטנים הנדרשים, בעיקר בהעמקת הספסל ויחזרו בעונה הבאה במלוא הכח.

אבל אם כבר להפסיד אז איזה כיף שהפסידו למינסוטה הנהדרה, חבל שגובר הורס חחח.
איזה הגנה נהדרת הם הציגו בסדרה הזאת, תענוג אמיתי.

מחזיק אצבעות למינסוטה שילכו עד הסוף וניצחו גם את תומכי החמאס מבוסטון חמרות שמרגיש לי שאת אחש כבר לא ימנע מהסלטיקס לקחת את האליפות הזאת, מקווה שאני טועה
 

Krit123

Well-known member
הסדרה הסתיימה בדיוק איפה שהחלה - עם נאז ריז מתעופף לפוטבאק ברבע רביעי ענק מול יריבה גמורה מעייפות ורג'י מילר מזיין ת'מוח און דה קול כאילו לשפיות שלי אין ערך עולם הזה.
למרבה ההפתעה, פעם שנייה שזרקנו יתרון 20 ברבע השלישי של גיים 7. בשיא הרצינות. קרה מול פורטלנד בבכורת הפלייאוף של עידן יוקיץ', לאוון טרנר וסי ג'יי "אמא של שנינו זונה" מקולום.
רבע שלישי שירדוף אותנו תקופה והוא מתחבר לדברים שכתבתי בגיים 6, לפעמים הסקור הוא ביטוי של stamina. נתנו את כל מה שהיה להם לתת במחצית הראשונה ואכלו קקה בהמשך.

הייתה התאמה אחת ששברה אותנו - דיברתי בגיים 1 על כך שכאשר יוק חוסם, הגבוה יישאר לצידו ויאפשר למוביל הכדור (מורי) להגיע לצבע בידיעה שגובר מחכה לו שם, בין השאר בגלל הנוכחות של גורדון סמוך לקו הבסיס. עד להספקה יצא להם לקלוט שאולי לא כדי לשדל את מורי לקלוע, והם יצאו ממנה בהחלטה ששניים ייקחו את מורי בדרך לסל ויאפשרו מסירה ליוק על קשת השלוש. יוק נשאר שם במחשבה שהם יזנחו את ההתאמה. למה עוד הוא נשאר שם? בנקודה הבאה

מאלון החליט to run them to the ground. לא העניק ליוק דקת מנוחה (למרות שהסתדרנו יחסית בסדר בלעדיו באותן שניות), ובקושי נתן למורי או גורדון קצת אוויר. התוצאה? לא היו להם רגליים לעשות שום דבר אפקטיבי בשני צידי המגרש. לראייה - ליוק היו 15 ריב' עד למחצית, בשנייה קטף 4 בלבד ואחד מהם בהתקפה. אין ספור עבירות של ירידה תשושה להגנה שהניבה נקודות קלות בבונוס ובפועל הניעו את ההתקפה החורקת של הוולבס. הם קיבלו ניצוץ בעיקר מהחטאות - שלנו או שלהם.
מורי יצא מלך ונתן את כל מה שיש לו בפתיחה במחשבה שג'וקר ייקח את זה משלב מסוים, רק שלא היה לו מה להציע חוץ משלשות קלושות שהוחטאו לאורך הפלייאוף.
מאלון עשה דאבל דאון למה שלא עבד בגיים 6, לשחוק את יוק בשביל להימנע ממציאת פתרונות, ולמעשה זו הייתה תכנית המשחק לאורך העונה. בגיים 3 מול ההיט הוא החליט שמורי וג'וקר לא מוסרים לאף אחד, והמשכנו בסגנון בערך מאותה הנקודה (צריך להוסיף את החלק השולי הזה של הזכייה באליפות). שמעתי את אחת הכתבות מדווחת בפתיחת הסדרה (בפיגור) שמאלון מחפש to simplify the offense וכמעט נקרעתי מצחוק. מה יש טו סימפליפיי ב"אבי, מסור ליוקיץ'".

פורטר זרק אותנו לזאבים. ההערכה שלי הייתה שהמשחק יוכרע על היכולת של מורי ותכלס לא הייתי רחוק, פשוט לא לקחתי בחשבון שפורטר להתאדות לנו. לפני המשחק הוא סיפק בממוצע 11 נק' בספליטס של 37-32-76 לצד 1-1.9 איב'-אס', קינח ב-3-12, 1-6 לשלוש הלילה. שמר טוב בפתיחה וזהו, לא יודע למה הוא סימן דווקא את הלייקרס.

טאונס במשחק חייו בשני צידי המגרש, הוביל אותם לניצחון. אני אמור להיות שמח בשבילו ולא מסוגל כי אני זבל של בנאדם. במשחקים בהם הוא הופיע הם ניצחו, ויודעים מה, עלתה בי מחשבה, מינסוטה קבוצה כה עמוקה שמאוד קשה להצביע על ברומטר..? הכי קרובים הם טאונס ומקדניאלס, שהם מפזרים בחכמה את העבירות ולא פחות חשוב, חיוניים בהתקפה (בעיקר מקדניאלס) הם בדרך כלל לוקחים.
 

Krit123

Well-known member
ואיך אפשר לא לציין את השלשה הקשה של קונלי והפייד של גובר ברבע האחרון. היה די ברור שיהיה קשה לחזור מזה.
 

Topale1

Active member
מה קורה בנבא ? אי אפשר לנבא כלום
הכל מכור לעבריינים
 

Krit123

Well-known member
עוד הערה- האלופה מודחת בסיבוב השני עונה שישית ברציפות. לטעמי זה מעיד על כמה דברים
1. העלייה ברמה - לא מספיק שיש לך את השחקן הטוב בעולם וסיידקיק ואתה אוטומטית בגמר, יש מספיק כישרון מסביב לבנות סגלים איכותיים שייצרו שלם גדול מסך חלקיו. ההתאמה זו שקובעת.
2. האקראיות של עידן השלשות - לפעמים כושר קליעה של הכוכבים (יוק יורד מ46% לאחוזי ווסטברוק) והרול פליירס פשוט מכריע. לפני שנתיים דאלאס הגיעה לגמר אזורי מאחורי רג'י בולוק ושות'. הם נעלמו עד כדי פספוס פלייאין בעונה שלאחר מכן. כעת פי ג'יי וושינגטון ודריק ג'ונס תופרים אותן והופ, הם חוזרים למעמד.
3. עידן הפלייאין והעצימות הגבוהה של העונה הרגילה - לא מעט סדרות מוכערות על עמידות, ראינו את בקטנה גם פה. קבוצות משקיעות המון בשביל להישאר בטופ 6 ופוגשות יריבות חזקות שנבנו בידיעה שניתן להגיע לפלייאוף מהמקום העשירי (בליגה בה מילא מעל חצי מהקבוצות מעפילות לפוסט סיזן). חלקן נאבקות בצמרת רק בשביל לפגוש קבוצת כוכבים ש"נחה" לה בעונה הרגילה או נקלעה לסיטואציה בעקבות פציעה כלשהי.
 
למעלה